החלטה בתיק רע"א 44622-12-11

לפניי "בקשה דחופה לעיכוב ביצוע הליכי פינוי של בית מגורי המבקשים וצו מניעה האוסר על כונס הנכסים לקבל כספים מהמשיב 3".

ההחלטה שאת ביצועה עותרים המבקשים לעכב, הינה החלטת בית המשפט (כב' השופטת שטופמן) מיום 8.7.12, שדחתה את הבר"ע שבכותרת. הבר"ע הוגשה על החלטת בית משפט השלום (כב' השופט סובל) שדחה בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים על החלטת רשם ההוצאה לפועל, אשר סירב לבטל החלטתו (מיום 10.11.11) במסגרתה אישר את מכירת ביתם של המבקשים לצד ג' (המשיב 3). 

לטענת המבקשים בבקשה, בכוונת כונס הנכסים לבצע פינוי של בית המגורים בתקופה שבין 30.7.12 לבין 7.8.12, וכי בכוונת המבקשים להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון.

המבקשים הגישו את הבקשה דנן ביום 20.7.12 (יום שישי) ובית המשפט הורה על הגשת תגובות ותשובה עד היום, 25.7.12.

בחנתי את הבקשה, וכן את התגובה והתשובה שהוגשו, וראיתי לדחות את הבקשה.

ראשית, לא שוכנעתי כי להליך הערעורי שבכוונת המבקשים להגיש לבית המשפט העליון סיכויי רב, הואיל ומדובר ב"ערעור בגלגול רביעי", על כל המשתמע מכך [ראו: רע"א 9885/06 שלטי הגליל מ.ס (1996) בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (מיום 18.3.07)]. במיוחד יפים הדברים לאור דברי בית משפט זה בסעיפים ז' ו-ט' להחלטת כבוד השופטת שטופמן,  וכן לאור דברי בית המשפט העליון בפסק דינו מיום 13.2.12, אף זאת בענייננו, במסגרת בר"ע שהגישו המשיבים 1-2 על החלטה קודמת שניתנה בתיק זה בעניין עיכוב פינויים של המבקשים מדירת המגורים (רע"א 130/12). וכך נקבע, בין היתר, בפסק דינו של בית המשפט העליון: " עסקת המכר אושרה על ידי רשם ההוצאה לפועל לאחר שניתנה למשיבים שהות להגיב לה, וכן אושרה על ידי בית משפט השלום. לפיכך, בנסיבות אלה, שביניהן התמשכות ההליכים בתיק, מקובלת עלינו המסקנה כי מדובר במעשה עשוי וכי אין מקום כעת לאפשר למשיבים להביא להשהיית עסקת המכר או אף לביטולה" (עמ' 5 לפסה"ד).

שנית, לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים - זאת מבלי להתעלם מכך כי מדובר במי שעומדים בפני פינוי מדירתם מגוריהם.

כפי שעולה מהחומר המונח לפניי, אישור מכירת דירת המגורים ניתן על-ידי רשם ההוצאה לפועל עוד ביום 10.11.11. מאז נקטו המבקשים בהליכים שונים במטרה להביא לביטול ההחלטה, ולא בכדי ראה לציין בית המשפט העליון בפסק דינו לעיל: " לטעמנו, מסקנתו של בית המשפט השלום בהקשר זה, כי ההודעה אינה אלא "תרגיל מובהק בסחבת אין סופית לדחיית הקץ" היא מסקנה ראויה בנסיבות העניין..." (עמ' 4 לפסה"ד).

ניכר כי גם בקשה זו הינה ניסיון נוסף כדי להביא לאותה "סחבת אין סופית" ובדחיית הקץ בפינוי המבקשים מבית מגוריהם. במסגרת בחינת שאלת מאזן הנוחות, על בית המשפט ליתן את הדעת לכך שהליכי ההוצאה לפועל נגד המבקשים מתנהלים מזה שנים רבות (מאז שנת 1997), ולאפשרות בדבר פגיעה בצד ג' (המשיב 3) - רוכש דירת המגורים - בשים לב לכך שמכירת הנכס אושרה כאמור זה מכבר על-ידי לשכת ההוצאה לפועל [ראו בעניין זה רע"א 10862/06 גולדשטיין נ' בנק כרמל-איגוד בע"מ (מיום 14.1.07) אליו הפנה גם בית המשפט העליון בפסק דינו הנזכר לעיל].

כאמור לעיל, הליכי ההוצאה לפועל מתנהלים נגד המבקשים מזה שנים רבות כאמור, וכדי לא לאפשר ניצול סרק של הליכי משפט בניסיון לדחות את הקץ - אין להורות על עיכוב ביצוע.

ניתנה היום, ה' אב תשע"ב, 24 יולי 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: